מהו סרטן המעי הגס ?
סרטן אשר מתחיל במעי הגס או ברקטום (חלחולת)
כיצד נוצר סרטן המעי הגס?
סרטן מתפתח כאשר תאים באזור מסוים במעי מתחילים להתחלק בצורה מהירה ולא מבוקרת.
נתונים סטטיסטיים על סרטן המעי הגס:
- סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הסרטן השני בשכיחותו (לאחר סרטן השד בנשים, וסרטן הערמונית בגברים). מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,200 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת.
- הסיכון של אנשים בסיכון רגיל לחלות בסרטן המעי הגס הוא כ-4.5%.
גילוי מוקדם מאפשר לאתר פוליפים בשלב טרום ממאיר, או לגלות גידול סרטני בשלב מוקדם וכך למנוע את התפתחות הסרטן ו/או להעלות את סיכויי הריפוי.
גורמי סיכון:
קיימים גורמים אשר מעלים את הסיכון לחלות בסרטן, אבל חשוב להדגיש שגם ללא גורמי סיכון ידועים אפשר לחלות בסרטן המעי הגס. הסיכון עולה כאשר קיימים הגורמים הללו:
- השמנה וסוכרת מסוג 2.
- עישון – אנשים מעשנים או אנשים שעישנו בעבר נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במספר ממאירויות, כולל סרטן של המעי הגס.
- גיל – הסיכון עולה עם העלייה בגיל. לכן מקובל להתחיל את הסקירה לסרטן המעי הגס בגיל 45-50
- פוליפים – כאשר קיים פוליפ מסוג אדנומה, במיוחד אם הוא גדול או שהכיל אלמנטים אגרסיביים.
- ממאירות קודמת – הסיכון גבוה יותר לאדם אשר חלה בעבר בסרטן המעי הגס או הרחם או הקיבה או הלבלב או אגן הכליה.
- מחלת מעי דלקתית – חולים במחלת מעי דלקתית (קרון או קוליטיס) נמצאים בסיכון מוגבר. הסיכון גבוה יותר אם יש גם מחלת דרכי מרה (PSC).
- סרטן במעי או פוליפים שאובחנו בקרובי משפחה – סיפור משפחתי של ממאירות במעי או פוליפים במשפחה, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן.
- סיפור משפחתי – כאשר קרוב אחד מדרגה ראשונה (הורים, אחים, ילדים) חלה בסרטן המעי הגס.
- סיפור משפחתי מוגבר – כאשר מספר אנשים במשפחה חלו בסרטן של המעי או הרחם או הקיבה. חלקם יכולים להיות צעירים מגיל 50 (אבל לא מחייב), ונראה שהמחלה עוברת מדור לדור.
- מחלה גנטית תורשתית – אנשים שבמשפחתם או אצלם אובחנה אחת מהתסמונות הגנטיות שידועות כמעלות סיכון לפתח סרטן:
מחלת פוליפוזיס משפחתי (Familial adenomatous polyposis) – נגרמת עקב גן אשר עובר בתורשה. במקרים אלו ידוע על פוליפים מרובים (עשרות/מאות) במעי הגס. אנשים אלו נמצאים בסיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן המעי הגס (גם בגיל צעיר) וכן בסרטן הקיבה, המעי הדק, בלוטת המגן.
תסמונת לינץ' (Hereditary Non Polyposis Colon cancer – HNPCC) – נגרמת עקב גן שעובר בתורשה. לאנשים עם תסמונת לינץ' סיכון גבוה מאוד לפתח ממאירות של המעי והרחם, אך גם מחלות סרטן אחרות, כולל בראש, בקיבה, בלבלב, במעי הדק במערכת השתן ובעור.
כיצד ניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס?
- שמירה על תזונה מאוזנת – יש להימנע ממשקל יתר, להרבות באכילת ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים, קטניות, דגי ים ושמן זית, להפחית צריכת בשר אדום ומזון מעובד, מטוגן, מומלח ומשומר. יש להפחית צריכת בשר העשוי על גריל גחלים ולהעדיף שתיית מים על פני משקאות ממותקים.
- הגבלת כמות האלכוהול.
- הימנעות מעישון.
- ניהול אורח חיים פעיל – חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה ולהימנע מאורח חיים יושבני (ישיבה ממושכת בעבודה, מול טלוויזיה וכו'.
- הסרה של נגעים טרום סרטניים – באמצעות הסרה של פוליפים, שהם נגעים טרום-סרטניים, ניתן להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.
- מחקרים הוכיחו שהשתתפות בתוכנית מסודרת של בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה אחת לשנה מגיל 45-50 מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לסרטן ובוודאי שאת הסיכון לתמותה מסרטן המעי הגס (כאשר הגילוי הוא בשלב ראשוני ללא גרורות).
בדיקות סריקה לגילוי סרטן המעי הגס :
בדיקות הסריקה (Screening) כוללות זימון יזום של כל אוכלוסיית היעד, והן מיועדות לאנשים ללא כל תלונות וללא סיפור משפחתי של סרטן המעי.
בדיקות הסריקה נחלקות לשלושה סוגים:
- בדיקת דם סמוי בצואה – מאחר וגידולים ופוליפים נוטים לדמם, בבדיקות אלו מגלים שרידי דם בצואה. הוראות הביצוע מצורפות לכל אחת משיטות הבדיקה. הרגישות של בדיקות דם סמוי תלויות בביצוע קפדני ובסוג הבדיקה, ועומדות על כ-80-60% לבדיקה. אם נמצא דם בצואה, יש חשיבות רבה לביצוע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם האפשרי, שכן יש סיכוי גבוה מאוד להימצאות פוליפ מתקדם או גידול סרטני. לעתים תיתכן תשובה שלילית על אף הימצאותו של גידול.
- בדיקת קולונוסקופיה – בישראל קולונוסקופיה נמצאת בסל הבריאות לאנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן המעי או בעקבות תלונות (דוגמת שינוי בהרגלי היציאה, דימום רקטלי, כאבי בטן) או למי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה. הקולונוסקופ הוא מכשיר ארוך וגמיש המאפשר את בדיקת המעי הגס לכל אורכו. הבדיקה אינה מחייבת אשפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת באמצעות שתיית חומר משלשל ו/או חוקן ניקוי. הבדיקה נעשית בטשטוש ונמשכת כ-20 דקות. יתרונה של הבדיקה הוא שיש אפשרות לכרות פוליפים שפירים בזמן הבדיקה, כדי למנוע מהם להפוך לסרטניים.
חשיבות הערנות לסימנים ולתסמינים של סרטן המעי הגס :
חשוב ביותר לשים לב לסימנים ולשינויים בגוף אשר עשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. סרטן המעי הגס יכול שלא לגרום לכל תלונות בתחילה, אך הוא יכול גם לגרום לאחד מהתסמינים הבאים:
- שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה אשר נמשך יותר ממספר ימים.
- תחושה של חוסר התפנות.
- דימום רקטלי או דם מעורב בצואה, הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז ואף נוטה לשחור.
- כאבי בטן.
- חולשה/אנמיה על רקע חסר ברזל.
- ירידה במשקל.
הופעת אחד מהסימנים מחייבת פנייה לרופא המשפחה. במקרים אלו הרופא ישקול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה.
הנחיות לגילוי מוקדם
- אנשים בסיכון רגיל (ללא תלונות על תסמינים וללא סיפור משפחתי) – מגיל 45-50 יש לבצע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה, על פי הסוג הנהוג בקופת החולים של המבוטח. יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה כל 10 שנים.
- אנשים בעלי סיפור משפחתי של סרטן במעי הגס (קרוב מדרגה ראשונה או שני קרובים מדרגה שנייה) – ביצוע קולונוסקופיה מגיל 40, או 10 שנים לפני גיל אבחון המחלה אצל קרוב המשפחה. אם הבדיקה תקינה, יתבצעו בדיקות מעקב אחת ל-5 שנים, או על פי המלצות הרופא.
- אנשים שאובחנו כחולים בסרטן המעי הגס – מומלץ שייבדקו לאיתור אפשרי של תסמונת לינץ', מידע שהוא חשוב לבני משפחתם בדרגת קרבה ראשונה.
- אנשים בעלי סיפור משפחתי מוגבר, כלומר ריבוי מקרי ממאירות במשפחה במעי הגס או ברחם, בגיל צעיר, או כשידוע על תסמונת לינץ' או פוליפוזיס משפחתי או חשד למקרים אלו – יש לפנות בכל גיל אל אחת מהמרפאות לגילוי מוקדם בהקדם האפשרי לצורך בירור.
- אנשים בעלי גורמי סיכון אחרים, כגון מחלת מעי דלקתית, פוליפים במעי בעבר או פוליפים אצל קרובי משפחה – יש להתייעץ עם רופא לגבי הגיל שבו יש לבצע קולונוסקופיה ותדירות הבדיקות.
{האגודה למלחמה בסרטן (ע"ר), מחלקת הסברה מידע וקידום בריאות, ינואר 2020}