הסרטן לא מחכה לקורונה – למה לא כדאי לשמור דברים בבטן

 

 

 

בתחילת השבוע נתבשרנו שכל מערכת הבריאות עוברת למצב חירום ושכל התורים לטיפולים אמבולטוריים (קרי, אלה שאינם שייכים לרפואה הדחופה) עומדים להתבטל. צעד זה ננקט במסגרת מדיניות ה”התכוננות לגרוע ביותר” שהכריז עליה משרד הבריאות. במסגרתה ננקטים כל הצעדים האפשריים כדי למזער את ממדי התחלואה הקשה ואת התמותה ממחלת הקורונה — בלי קשר לעלות כלכלית, חברתית או בריאותית.

מדיניות אחרת שהיה אפשר לנקוט — ושלא נבחרה בשל שיקולים שונים — היא מדיניות של “ניהול סיכונים”. במסגרתה מנתחים בכל רגע נתון מה הם היתרונות והחסרונות של כל צעד, הן עתה והן בעתיד, ומביאים בחשבון עוד שיקולים, רחבים יותר. הגם שאפשר להבין מדוע בחר משרד הבריאות בגישת ה”התכוננות לגרוע ביותר”, חשוב להזכיר כי למדיניות הזאת יהיו, בהכרח, השלכות שליליות על בריאות הציבור בכל הנוגע למחלות שאינן קורונה, והן ילכו ויחמירו עוד ככל שיתארך המשבר.

מכיוון שאנחנו רופאות אונקולוגיות, נתמקד כאן בהשלכות האפשריות של מדיניות ה”התכוננות לגרוע ביותר” על חולי הסרטן. בדומה אפשר להבין במידת־מה מה הם הנזקים האפשריים שעלולים להיגרם לאוכלוסיות אחרות — אצל הקשישים, אצל החולים במחלות קרדיו־וסקולריות כרוניות, אצל הלוקים במחלות נפש, ועוד.

  • הקורונה לא דוחה סרטן, ואסור להזניח את החולים האונקולוגיים
  • מגפת הקורונה תישאר אתנו עוד הרבה זמן. מה עושים עם זה?

כדי להעריך את פוטנציאל הנזק של המדיניות הנוכחית, ראשית יש להבין שאבחון סרטן הוא תהליך ממושך, שמתחיל בדרך כלל בהופעה של תסמין (כמו ירידה במשקל, שיעול או כאב), או בממצא מעבדתי או הדמייתי כלשהו — אלו מחייבים המשך בירור באמצעים רבים: בדיקות דם, התייעצות עם מומחה, בדיקות הדמיה, דגימת ביופסיה ופענוחה, מסירת תוצאת הביופסיה למטופל — ולבסוף הפניה לאונקולוג. ברוב המקרים כל התהליך הזה חל במסגרת אמבולטורית, ואינו מוגדר “מצב חירום” עד לשלב קבלת האבחנה (או סמוך אליה). זאת ועוד, גם בימים כתיקונם התהליך הזה יכול להימשך בין כמה שבועות לכמה חודשים, משום שמערכת הבריאות בישראל — שיובשה במשך שנים ולא הועברו אליה די משאבים בשל מדיניות הממשלה — מתקשה לאבחן סרטן בקצב מספק. למרבה הצער העיכובים הללו גורמים לעתים קרובות להחמרה מיותרת במצב, וזו עלולה לפגוע באיכות חייהם של חולים ואף לעלות בחיי אדם.

על כן, ביטול או הקטנה ניכרת של הפעילות האמבולטורית — ובפרט בדיקות הדמיה, התייעצויות עם רופאים מקצועיים ונטילת ביופסיות — יעכבו מאוד את היכולת לאבחן גידולים ממאירים, ומכאן שיפגעו קשות בחולי הסרטן, שעלולים להחמיץ חלון טיפולי חשוב ואף מציל חיים.

להעברת מערכת הבריאות למצב חירום יהיו השלכות קשות על מחלות שאינן קורונה, בייחוד במערכת שיובשה במשך שנים

המדיניות הנוכחית פוגעת גם במטופלים מאובחנים, החוששים בעת הזאת לסור לבתי חולים בשל הבהלה הכללית והבלבול בנוגע לפעילותם של שירותי הרפואה. מי שבאים לטיפולים נאלצים לבוא לבדם, בלי ליווי (ובלבד שהם עצמאיים), ובתום הטיפול הם שבים לבית ריק — מתוך הבנה שבשל היותם פגיעים במיוחד, עליהם להימנע ככל האפשר מחברתם של בני אדם אחרים. הבדידות הזאת, נוסף על הפחד הכפול — גם מהסרטן וגם מהקורונה — גובה מהם מחיר נפשי גבוה, וכל זאת דווקא בתקופה שבה הנגישות למסגרות המספקות תמיכה נפשית מוגבלת ביותר.

בימים אלו המכונים האונקולוגיים ברחבי הארץ מתאמצים בכל מאודם להמשיך בשגרת העבודה, מתוך הבנה כי הטיפול האונקולוגי הניתן בהם מציל חיים או מאריך חיים. צוותי הרפואה, הסיעוד והפָּרָא־רפואה במכונים הללו עושים כל שביכולתם כדי להגן הן על המטופלים והן על המטפלים ומוצאים פתרונות יצירתיים ומקוריים לבעיות שעולות מדי יום. בתוך כך אנו חוששים מאוד שטובתם של “חולי הסרטן העתידיים” (שלמרבה הצער מצויים גם כעת בקרבנו, כבכל עת), וכן של חולים בעלי צרכים רבים אחרים בתוך המערכת, עלולה להידחק הצדה.

מגפת הקורונה תחלוף, גם אם לפי שעה לא ברור מתי ובאיזה מחיר. בסופה עדיין יהיה לנו הצורך להמשיך ולתת טיפול גם לשאר האוכלוסייה, על שלל התחלואים והקשיים שקיימים ושימשיכו להתקיים בה. אסור, בצוק העתים, לשכוח זאת, ויש להביא זאת בחשבון בעת שקובעים את מדיניות הבריאות הכוללת.

נכתב ע"י ד”ר רעיה ליבוביץ מנהלת המכון האונקולוגי ב”שמיר” (לשעבר “אסף הרופא”), הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; וד”ר שני פאלוך־שמעון מנהלת המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק

הסרטן שנדד לצעירים והדרך היעילה לאבחן אותו

 

 

 

הסרטן שנדד לצעירים והדרך היעילה לאבחן אותו

עד לא מזמן נחשב סרטן המעי הגס לנחלתם של בני ה־70 פלוס. אבל בשנים האחרונות, בכל העולם, יש יותר ויותר מקרים של חולים צעירים. הבעיה: רובם לא נבדקים כי הם לא חושדים שמדובר בסרטן

רותם אליזרע פורסם:  18.03.18 , 09:30  YNET

מיכל (השם המלא שמור במערכת), תושבת המרכז, בת 45, נשואה ואם לארבעה, הגישה באחרונה תביעה נגד קופת החולים שלה והגסטרואנטרולוג שטיפל בה. לטענתה, למרות שהתלוננה במשך שנים על כאבי בטן, הוא סירב לשלוח אותה לבדיקת קולונוסקופיה וטען שיש לה טחורים, כשבפועל, הסיבה לכאב הייתה גידול סרטני ממאיר במעי הגס.

לפי התביעה, בשל האיחור הרב באבחון נאלצה מיכל לעבור ניתוח רחב היקף באופן דחוף, ולהתחיל אחריו טיפול כימותרפי, טיפול הקרנתי ובדיקות מעקב מרובות, ועד היום היא נאלצת להתמודד עם טיפולים ארוכים וקשים.

הסיפור של מיכל אינו חריג, יותר ויותר צעירים שסובלים מתסמינים של סרטן המעי הגס ופונים לרופא שלהם, לא נשלחים לביצוע בדיקות לגילוי המחלה. לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס קוראים המומחים לצעירים לגלות יותר מודעות למחלה ולהתעקש לעבור בדיקות כשמופיעים הסימנים המחשידים.

על פי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2015 אובחנו 3,016 מתושבי ישראל כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת. שיעורי התחלואה והתמותה ממנה עולים מאוד החל מגיל 60, ומגיעים לשיא אצל בני 75 ומעלה. אבל בשנים האחרונות מתברר שהמחלה שאפיינה בעבר את בני הדור השלישי הופכת נפוצה גם בקרב צעירים וצעירות.

לא נבדקים

על פי ההנחיות של משרד הבריאות בישראל, מומלץ לגברים ונשים בגילי 75־50 לעבור כל שנה בדיקת דם סמוי בצואה על מנת לאתר סימנים מקדימים למחלה. למרות זאת, פחות ממחצית מהאוכלוסייה בגיל הרלוונטי מקפידה על ביצוע הבדיקות באופן שגרתי.

מה לגבי הצעירים יותר? "הנתונים הסטטיסטיים במדינות המערביות מצביעים על עלייה מדאיגה בשכיחות סרטן המעי הגס אצל צעירים וצעירות, הרבה מתחת גיל חמישים", אומר פרופ' ישי לכטר, רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה בבית חולים רמב"ם בחיפה. "בקרב אלו שבני המשפחה שלהם מדרגה ראשונה חלו בסרטן המעי הגס יש צורך להיבדק בקולונוסקופיה כבר מגיל 40, אבל בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים רבים שמצביעים על עלייה בשכיחות המחלה גם בין בני 30 ו־40 ללא רקע של מחלה אצל קרובי המשפחה".

במדינות מערביות מובילות התפרסמו בשנים האחרונות מחקרים שמצביעים על עלייה דרמטית בשכיחות סרטן המעי הגס בין הצעירים. בארה"ב מדדו עלייה של 1.6% בכל שנה בעשר השנים האחרונות לעומת ירידה בשכיחות המחלה אצל בני 50 ומעלה. דווקא בקרב אלו שנולדו אחרי שנת 1990 מסתמנת עלייה לא מוסברת בשכיחות המחלה. באוסטרליה וגם בניו־זילנד דיווחו על 7.5% צעירים מכלל החולים.

לא רק הגיל מהווה גורם סיכון לחלות בסרטן המעי הגס. גם השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית הם גורמי סיכון. מעשנים – נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן לאורך כל מערכת העיכול. גם צריכת כמויות גדולות של בשר אדום גורמת לשחרור חומרים מסרטנים למערכת העיכול. אכילת בשר מעובד ומשומר כמו נקניקים ונקניקיות גם כן מגדילה את הסיכון.

גיא שטרן ז"ל סיים תואר ראשון במשפטים וניהל משרד תיווך בזכיינות בבנימינה. לפני חמש שנים, בגיל 28, שבוע אחרי הולדת בתו אלונה, הוא התחיל לסבול מכאבי בטן ובחילות. בהתחלה הוא ניגש לרופא המשפחה כי חשש להדביק את התינוקת. "בבדיקה אמרו לנו שהוא סובל מלחץ בגלל הלידה ויש לו וירוס במערכת העיכול", מספרת אלמנתו, רונה. "אחרי מספר ימים של מנוחה התחושה עברה, אך מספר שבועות חלפו והבחילות חזרו. גיא הופנה למספר בדיקות, פעם אחת הוא אפילו נשלח לבדיקה כללית בבית החולים, אבל לא נמצא המקור לכאבים".

חודשיים וחצי אחרי הפנייה הראשונה הגיע גיא לרופא המשפחה וביקש הפניה לרופא גסטרו, שהמליץ לערוך בדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה נתגלה פוליפ גדול, ולאחר צילום סי־טי התברר שהוא כמעט גרם לחסימת מעי מלאה.

שבוע אחר כך עבר גיא ניתוח מעקף במעי הגס והתחיל בטיפולי כימותרפיה והקרנות. "גיא היה אופטימי ורצה יותר מכל להחלים ולנצח את המחלה הארורה", משחזרת רונה, "בחודשים האחרונים לחייו גיא קיבל החלטה שהוא יעשה כל מה שהוא יוכל. בין הטיפולים הוא החליט לטוס לניו־יורק עם חבר. אני לא יכולתי להצטרף כי הייתי בחודש השביעי להיריון. הוא לא השלים באף שלב עם מצבו הבריאותי, למרות שתמיד אמר כי הוא מעדיף לחיות 30 שנים טובות מאשר חיים שלמים בבינוניות".

גיא הותיר אחריו שני ילדים – אלונה ועידו. מאז מותו, רונה ממליצה לצעירים שלא מרגישים טוב להתעקש להיבדק "בלי לחשוב פעמיים, וגם אם הרופא לא ממהר להפנות לבדיקות לדרוש את הבדיקה. לא להיות שאננים, גילוי מוקדם חוסך סבל והתמודדות קשה".

עקב השכיחות הנמוכה יחסית בהופעת סרטן המעי הגס בקרב צעירים, במקרים רבים האבחון נעשה מאוחר, לעיתים מאוחר מדי, ואז סיכויי ההחלמה נמוכים. כל המחקרים הקליניים שבוצעו קבעו שאבחון המחלה בשלב מוקדם מגדיל את סיכויי ההחלמה. על פי הנתונים, כ־60% מכלל החולים מחלימים מסרטן המעי הגס.

"הגישה לטיפול חייבת להשתנות. רופאי המשפחה צריכים להיות מודעים לסיכון ולהפנות מיידית לקולונוסקופיה את המטופלים הצעירים המדווחים על תסמינים חשודים", אומר פרופ' לכטר. אלא שאין עדיין בשום מדינה, גם לא בישראל, המלצות רשמיות להוריד את הגיל שבו מתחילים בבדיקות סקר, מה שמחייב גם את הצעירים וגם את הרופאים להיות ערניים ולפעול במהירות.

"כשגילינו את המחלה זה כבר היה מאוחר מדי. יום אחד חזרתי הביתה והיו לשי כאבי בטן נוראים", מספרת גלי דדון, שבעלה שי נפטר מהמחלה. "שנה לפני שקיבלנו את האבחנה שי התלונן על כאבי בטן וירידה במשקל, אבל לא ייחסנו לזה חשיבות. כמה חודשים קודם לכן פתחנו בית קפה. השקענו את הזמן שלנו בפתיחתו, היה לחץ, לא העלינו על דעתנו שמדובר בסרטן".

גלי מצאה את שי שרוע על הספה, מתפתל וצורח מכאבים. "פנינו למוקד החירום", היא מספרת, "הוא קיבל זריקת הרגעה ולמחרת ביצע בדיקות דם. הרופא בקופת החולים נדהם מהתוצאות והפנה אותנו לחדר מיון". בבית החולים תל־השומר החליטו לבצע בדיקת קולונוסקופיה לאחר שנמצאו בצילומי הסי־טי תוצאות חריגות. "ואז הודיעו לנו שזה גידול ממאיר בשלב 4 של סרטן המעי הגס", מספרת גלי. "היינו די בהלם".

שי עבר מספר ניתוחים בבטן על מנת לנסות להסיר חלקים מהגידול. בשלב מסוים נרשמה נסיגה של המחלה ושי וגלי הצליחו להיכנס להיריון. "בראש שלי היה ששי יצליח להתגבר על זה ויש לנו עוד הרבה שנים יחד", היא אומרת. אבל למרבה הצער, חצי שנה לאחר שגלי נכנסה להיריון נרשמה הידרדרות במצבו למרות הטיפולים שקיבל. "שי עבר ניתוח נוסף ותופעות הלוואי של התרופות הכימיות והביולוגיות השפיעו עליו בצורה קשה. אבל ההיריון מילא אותו באושר וזה נתן לו עוד כוח להמשיך", אומרת האלמנה.

למרות ניסיונות טיפול נוספים, הגוף שלו לא הצליח להחזיק מעמד. שנה וחודשיים לאחר לידת בתו הבכורה – שי נפטר מסרטן המעי הגס. "הספקנו להגשים עוד קצת חלומות, קנינו את הג'יפ שהוא רצה ויצאנו לטייל בידיעה שזה הסוף של החיים. שי נלחם עד הסוף. המעי שלו נחסם כמעט לחלוטין ולא ניתן היה לנתח יותר. אנחנו נופלים מחוץ לסטטיסטיקה. שי היה צעיר, בריא ובלי היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן המעי הגס.

"זה כמו תאונה. אתה עובר ברחוב ובטעות נכנס בך אוטובוס. אתה לא מצפה שכל החיים שלך יתהפכו. אתה לא מצפה שגבר בן 26 יקבל סרטן של גבר בן 60", אומרת גלי, שכמו רונה קוראת לצעירים לא להסס: "אם יש לכם סימנים מחשידים, לכו להיבדק. אל תתמהמהו".

"אנשים שמתגלים אצלם סימנים חשודים, צריכים לפנות לרופא המשפחה ובמקביל לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית ולהכיר את כל גורמי הסיכון האישיים", אומר ד"ר שלמה לבקוביץ, יו"ר עמותת צו מניעה הפועלת להעלאת המודעות לבדיקת קולונוסקופיה למניעת סרטן המעי הגס.

הסברים שאתם צעירים מדי לחלות בסרטן המעי הגס: אם יש תסמינים, חייבים להיבדק. אם קיבלתם הפניה לבדיקת קולונוסקופיה – אל תדחו ואל תדחיקו. הבדיקה נמשכת כ־20 דקות ונעשית בטשטוש ללא כאב. הסיכון נמוך מאוד, במיוחד אצל נבדקים צעירים. אל תתעלמו מהתסמינים המחשידים רק בגלל שאתם צעירים. החיים שתצילו הם החיים שלכם".

מתי צעירים צריכים לעבור קולונוסקופיה?

שינויים בהרגלי ההפרשות: אנשים שסובלים שבועות משלשולים או מעצירות חייבים בדיקה. יש לדעת כי הגידול עלול לחסום את המעי הגס באופן חלקי, ואז יש צורך לעשות צרכים לעיתים תכופות, או שהיציאות מימיות. תדירות היציאות הנורמלית נעה בטווח של בין שלוש פעמים ביום לשלוש פעמים בשבוע.

הימצאות של דם טרי בצואה היא סימן בעייתי, והחשד מתגבר כשסובלים גם מעייפות, מה שמצביע כנראה על אנמיה (חוסר בכדוריות דם אדומות) כתוצאה מאיבוד דם מסיבי. גם תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי מחייבת לעבור בדיקת קולונוסקופיה בהקדם.

חולשה מתמשכת, ירידה מהירה במשקל, כאבי בטן ממושכים – כולם תסמינים מחשידים.

 

גילוי של פוליפים במעי הגס והסרתם מונעת התפתחות סרטן המעי הגס

גילוי מוקדם של סרטן המעי

הקדמה, החשיפה למזון מתועש ולאורח חיים לחוץ ונטול פעילות גופנית, הם ממרכיביה של כול מחלה כמעט, לרבות מחלות הסרטן. יש חשיבות ראשונה במעלה במניעת מחלות וכן בגילוין המוקדם.

הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גובר עם עליית הגיל, לכן ההמלצה לכול בני החמישים ומעלה לעבור בדיקת קולונוסקופיה שמטרתה לגלות גידולים או פוליפים העלולים להעיד על התפרצות עתידית של המחלה. אבל לא רק בני החמישים ומעלה מתבקשים לבצע הבדיקה אלא גם אנשים שלהם רקע משפחתי מדרגה ראשונה של מחלות כמו סרטן המעי הגס, קוליטיס כיבית או דלקת המעי הגס בעקות מחלת קרון.

בנוסף מומלץ לערוך בדיקת דם סמוי היכולה גם כן להעיד על הימצאות המחלה, אם כי יש לומר בהסתייגות, שלא כול מציאת דם סמוי מעידה על הימצאות סרטן המעי הגס. דם סמוי יכול להיות גם דימום של טחורים וכדומה.
האם המחלה שכיחה יותר בקרב גברים? ובכן המחלה שכיחה בקרב גברים ונשים כאחד אם כי שכיחות המחלה נמצאת בקרב גברים בכול העולם בכ-25% יותר מאשר בנשים, שאצלן סוג סרטן זה נמצא במקום השני אחרי סרטן השד.

הסטטיסטיקה מציגה נתונים מדאיגים של התפרצות המחלה בקרב כמיליון מאתיים איש בעולם ו- 610.000 מקרי מוות מדי שנה. בארה"ב למשל, דווח על ירידה במקרי המוות בעקבות התוכניות למניעת סרטן המעי הגס והגילוי המוקדם המאפשר החלמה מהירה ברוב המקרים. לעומת ארה"ב באסיה ובארצות כמו ספרד מדווח על עלייה בתחלואה.

אין ספק שסרטן זה הינו פועל יוצא של חברת השפע המודרנית המציעה הרבה ג'נק פוד – אוכל נטול סיבים ותאית, הרבה בשר אדום והרבה שומנים רוויים.

יש לציין שלמחלת סרטן המעי הגס אין סימפטומים מקדימים בשלבים הראשונים, אלא רק מאוחר יותר והם: שינויים בהרגלי היציאה בשירותים, דם טרי, כאבי בטן תחתונה וירידה במשקל.

מה זה קולונוסקופיה?

בדיקה שבה מוחדר לפי הטבעת צינור גמיש שיש בתוכו סיבים פיברואופטיים שמעבירים אור המוחזר דרך צ'יפ אלקטרוני המאפשר לראות את המעיים על גבי מסך. במידה ומזהים פוליפ חשוד הרופא כורת אותו בו במקום ולוקח דגימה ממנו לבדיקת מעבדה. הבדיקה נעשית בטשטוש ועורכת כרבע שעה בלבד. לפני הבדיקה יש להיערך במשך שלושה ימים ולנקות את המעיים על פי הוראות שניתנות מראש. מדובר על דיאטה נטולת סיבים, שתייה מרובה וחומרים שמרוקנים את המעיים.

3 דברים שניתן לדעת על בדיקת קולונוסקופיה

בדיקת קולונוסקופיה היא אחת הבדיקות השכיחות ביותר בישראל, היא נפוצה מאוד בגלל אחוזי ההצלחה שלה ובגלל יכולת הזיהוי של מחלות באופן מקדים מה שמשפר את סיכויי ההחלמה. בדיקת קולונסקופיה מאפשרת לצוות הרפואי להסתכל ברקטום המטופל (פי הטבעת), ובמעי הגס-וכך ניתן לאבחן באופן משמעי יותר את הבעיה.

מתי ניתן וצריך לבצע בדיקת קולונוסקופיה

קולונוסקופיה הופכת לנפוצה יותר ויותר בקרב האוכלוסייה וכיום היא מומלצת לכל אדם מעל גיל 50 שרוצה להיות בריא ובטוח. הבדיקה עצמה יכולה לתת תמונת מצב אודות מצבו הבריאותי של האדם יחסית בקלות והיא מומלצת באופן כללי גם לאנשים ללא חשד מקדים. הבחנה כזו יכולה לגלות את אחד מסוגי הסרטן הנפוצים והמוכרים ביותר סרטן המעי הגס.

בחלק מהמצבים הבדיקה מומלצת למטופל כמו למשל בעת תסמינים למחלה במערכת העיכול. סימנים כמו כאבי בטן מתמשכים, דימום מפי הטבעת או דימום בצואה, עצירות כרונית, שלשול ממושך, ירידה דרסטית במשקל או אנמיה, כל אלו ועוד יכולים להאיר את עיני המטופל להבחנת קולונוסקופיה שהוא צריך לבצע.

בדיקת דם סמוי בצואה יכולה להיות תקדים למטופל על צורך קריטי לבצע תבחין קולונוסקופיה. כשרואים דם בצואה זהו סימן לא טוב שמראה על דימום פנימי במערכת העיכול, מה שיכול להיות גם במעי הדק אליו קשה מאוד להגיע. לא תמיד הדם נראה ולכן יש צורך לבצע בדיקת סם סמוי בצואה כדי לראות האם יש שאריות דם שדורשות בדיקה מעמיקה הרבה יותר.

איך והיכן ניתן לבצע את הבדיקה?

הבדיקה נקראת כך בעקבות האמצעים בה משתמשים משום שבאמצעותה ניתן להגיע עד החלק הסופי של המעי הדק מה שמאפשר לנו מבט רחב על כל מערכת העיכול, היא מבוצעת באמצעות קולונסקופ (מכשיר שבנוי מצינור דק ועליו יש מצלמה זעירה שממוקמת בקצה והיא מאפשרת לרופא לראות את כל מה שמוחדר לפי הטבעת)-הבדיקה מבוצעת במרפאות ובתי חולים על ידי רופא גסטרואנטרולוג מומחה לדרכי העיכול שמבצע אותה בתנאים סטריליים ובאווירה פרטית בגלל אופן ביצועה.

האם יש הכנות מקדימות או התאוששות מיוחדת?

לפני בדיקת קולונסקופיה המטופל חייב לרוקן את המעי הגס שלו לחלוטין. אם המעי לא יהיה ריק לחלוטין יכול להיות שדופן המעי תוסתר ואמינות התבחין תיפגע, לעיתים אפילו עד כדי בדיקה חוזרת. יכול להיות שההנחיות בין המקומות יהיו שונות במעט אך באופן כללי אם אין תרופות מיוחדות אותן לקוח המטופל או בעיות קודמות במערכת העיכול אופן ההכנה הוא סטנדרטי וההנחיות ברובן כלליות. ההתאוששות לאחר הבדיקה אורכת כ-30 דק'. הבדיקה אינה כירורגית אך פולשנית ולכן מומלץ לנוח לפחות שעתיים בעיקר עד שיתפוגגו חומרי ההרגעה.

למה מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה בבית הרופא?

בחלק מן המרכזיים הרפואיים ניתן למצוא הכנה במקום ללא צורך בהכנה מוקדמת בבית. הכנה זו מתבצעת סמוך למועד הבדיקה ע"י הצוות הרפואי במקום ומבטיחה תוצאות מיטביות של ניקוי המעי ובכך מגדילה את אמינות התוצאה של הבדיקה ומונעת סיבוכים מיותרים במהלכה. אנו בבית הרופא עושים את המיטב כדי לתת עבורכם את השירות הכי מקצועי ואדיב. אנו מלווים אתכם בכל בדיקה באופן אישי.